כנסיית כָּשווֶתי (Qashveti), או קשווטי, היא אחת הכנסיות הפופולריות של הבירה הגאורגית.

כנסיית כשווטי נבנתה בתחילת המאה ה-20, כהעתק של כנסייה נערצת, היא כנסיית סמטוויסי (Samtavisi) בכפר הגאורגי איגוטי.

הכנסיה, הממוקמת במרכז העיר, צמודה לבניין הפרלמנט שבשדרות רוסתוולי, באזור המרכז החדש של טביליסי. אם יש לכם חצי שעה ואפילו רבע, שווה לבקר בה.
האמנות של הכנסייה היא ציורי הקיר הייחודיים שבה. שימו לב במיוחד לפרסקאות המעטרים את הכנסייה, רובם צוירו ב-1947 בידי הצייר הגאורגי הנודע ורב ההשפעה, לאדו גודיאשווילי.

עוד מעניין, בעיקר את החוקרים והנוצרים, הוא קיר ציורי הקדושים הנוצרים שצייר הנריק הרינייבסקי.
את הכנסייה החלו לבנות על גבי אתר של כנסייה שנבנתה מלבנים ונהרסה. את הארכיטקטורה האלגנטית תכנן האדריכל לאופולד בילפלט (Leopold Bilfeldt). לתכנון ועיצוב הכנסייה הוא התבסס על קתדרלת סמטאביסי העתיקה, כנסייה מימי הביניים.

את בנייתה החלו בשנת 1904 והיא הסתיימה בשנת 1910. הבנייה נוהלה בחסות האצולה והבורגנות הגיאורגית ואף מומנה על ידי עשירי גאורגיה.

לעיצוב המעוטר של הכנסייה הנוכחית תרם האמן המקומי אגלדזה.
בגאורגית מורכב השם "כָּשווֶתי" מהלחם של המילים "כָּווָא"עבור "סלע" או "אבן" ו"שְׁווָא" שפירושה "ללדת". השם הזה קשור באגדה מקומית עתיקה מאוד.

האגדה כאן מספרת על דוד גָארֵגֵ'לִי, נזיר בן המאה ה-6 ומי שנמנה על 13 האבות הסורים. אישה מקומית האשימה את גארג'לי שהוא הכניס אותה להריון בטביליסי.

דוד טען לחפותו וניבא שההוכחה לכך תהיה בזה שהגברת תלד אבן במקום תינוק. בסופו של דבר זה בדיוק מה שקרה והאישה ילדה אבן. מאז נקרא המקום "כָּשווֶתי", צירוף שמשמעותו בגאורגית "מקום לידת אבן".
נשים נדרשות להיכנס בלבוש צנוע (כיסוי ראש ואם חצאית אז עד הברכיים לפחות). בכניסה ניתן לקבל כאלה.

מבט מקרוב:

ביקור במקום: