ארתורס סיט (Arthur’s Seat) שבשולי העיר, הוא פקק געשי, שנותר כשריד להר געש כבוי שעמד כאן בעבר הרחוק.

מדובר בנקודה הגבוהה באדינבורו. בסופי שבוע וימי חופשה מגיעים לכאן תושבי העיר, לטייל ולשאוף אוויר פסגות.

לצד הנופים המרהיבים שנשקפים מכאן, מוצאים להם אנשי העיר בארתור'ס סיט מקום להירגע בו מהעיר ההומה. אם תרצו לנהוג כמוהם, נשמו את אוויר הפסגות הצלול שכאן ותיהנו מהיופי שלפניכם.
מהפסגה הזו, שנמצאת בנקודה הגבוהה ביותר בפארק הולירוד, יש תצפית נפלאה על כל בירת סקוטלנד.

הנוף מכאן הוא מרהיב, כשאל מול עיניכם נפרשת העיר כולה, על שכונותיה והגבעות שלה.

מאחוריה תוכלו לראות את מפרץ הנהר פורת' (Forth), המפרץ הגדול שנשפך מכאן אל הים הצפוני.

את חוויית התצפית מכאן, מעצימות הרוחות העזות שנושבות בדרך כלל בהר.

בפארק שמסביב תוכלו לראות הרבה פרחים, לצד סנאים המרבים להתרוצץ בו.

עוד בפארק כמה מבנים היסטוריים ותיאטרון פתוח למופעי הקיץ שנערכים כאן.
בארתור'ז סיט, "מושבו של ארתור", ניתן למצוא את הריכוז הגדול באי הבריטי של אתרים גאולוגיים. המקום הזה כולו הוא חלק מאזור געשי שהיה כאן בעידן הקרבון, עידן הפחם של לפני 340 מיליון שנים. אז ניצבו כאן הרי געש, עם שפכי לבה ומחדרים פלוטוניים.

לגבי מקור השם יש מחלוקות. אמנם רבים סבורים שהוא בא משמו של המלך ארתור האגדי, אבל יש גם סברות אחרות. למשל שמדובר בשיבושים של שמות כמו "מושב הקַשָּׁת" או "מקום גבוה".

הפסגה הזו זכתה גם לכינוי "ראש הארי" (Lion's Head). את הסיבה תוכלו לבחון בעצמכם - אם תביטו בה מכיוון צפון תוכלו לראות שהמתחם כולו מזכיר אריה השרוע על פני האדמה.
ידוע לכל שארתור'ז סיט הוא שריד של הר געש כבוי. זהו מה שנקרא בשפת הגאולוגים "פקק געשי". מדובר בסלע שנקרש בתום הפעילות הגעשית, לרוב התפרצות של הר געש, והוא עשוי ממה שהייתה בזמן ההתפרצות מאגמה בזלתית ונקרשה לסלע מוצק.

המעניין הוא שהפקק הגעשי הזה נמצא כקילומטר וחצי ממזרח לטירת אדינבורו, שגם היא עצמה בנויה מעל פקק געשי נוסף, הנקרא "צוק הטירה".
ב-1836 הפציע בארתורז סיט סיפור מסתורי ומרתק, המערב ארונות קבורה זעירים עם מעט ידע, המון השערות וכמעט ללא פתרון לחידה.

הכל מתחיל עם שני נערים מאדינבורו המשחקים על צלע הגבעה. הם מנסים לצוד ארנבות, אך לפתע הם מבחינים במערה קטנה בסלע, שהוסתרה בכמה לוחות צפחה מחודדים. הזזה קטנה של לוחות הצפחה מגלה ממצא לא צפוי. לפניהם עמדו 17 ארונות קבורה קטנים ובהם פסלוני עץ זעירים, עטופים בלבוש מלא.

התעלומה הייתה גדולה. מי יצר את הדמויות הזעירות שבארונות? לאיזו מטרה הם הונחו בקבר הסודי שבהר? את מי הם ייצגו?

כל העיתונות בעיר התעסקה בממצא המשונה ורבים העלו השערות. רובן לא מבוססות מדי.

משחלפה ההתעניינות התקשורתית בארונות הקבורה המיסטיים, הם נמכרו לאספנים פרטיים.

ב-1901 נתרמו שמונה מהארונות למוזיאון של אגודת העתיקות של סקוטלנד ומשם עברו למוזיאון הלאומי של סקוטלנד. איש לא יודע מה קרה לתשעה הארונות הנותרים. אולי הושמדו על ידי הנערים ואולי התפוררו במעבר הידיים המרובה או טמונים ונשכחים אצל אספן כלשהו.

כך או כך, במשך השנים עלו השערות שונות סביב הממצא המדהים. היו מי שקשרו את העניין למעשי כישוף. הערכה אחרת הייתה שכוונת הארונות הייתה לתת לאנשים מסוימים קבורה של כבוד, אבל לא היה ברור למי. אולי קבורה למלחים שאבדו בים?

אבל הסבר אחר וסביר הרבה יותר קשר אותם לעניין פלילי שהמספר 17 היה בולט מדי מכדי להתעלם ממנו. מדובר ברוצח סדרתי מסתורי.

צריך להבין שהמפתח ללימודי רפואה באותן שנים היה המחקר והתרגול האנטומי של הסטודנטים. אך הקושי להשיג גופות לנתיחה היה גדול. המקור הרגיל של גופות לשולחן המנתחים היה מפושעים שהועלו על הגרדום, אבל הביקוש היה גדול מההיצע.

באותה תקופה חפרו פושעים והוציאו גופות מקברים בבתי הקברות, כדי למכור לחוקרי האנטומיה. הנוצרים האדוקים שנאו אותם כי חששו שגופה מנותחת לא תקום לתחייה ביום הדין.

ואז, בשנים 1827-1828 חלה תפנית. מסתבר שהביקוש הגדול לגופות הביא שני מקומיים, וויליאם ברק (William Burke) וחברו לפשע וויליאם הר (William Hare), לכך שרצחו אלמונים ומכרו את גופותיהם לרוברט נוקס, חוקר ומרצה לאנטומיה, באוניברסיטה המקומית.

בתחילה הם רצחו נוודים שאיש לא התגעגע אליהם, אבל משלא מצאו יותר כאלה הם החלו לרצוח מקומיים שחיו בעיר. די מהר החלו הסטודנטים והמרצים לזהות אנשים מוכרים שנעלמו מהעיר, כשהם מונחים לפניהם על מיטת הניתוחים.

המשטרה הבינה שמדובר ב-17 קורבנות של רצח סדרתי שהתרחש בשנה האחרונה בעיר אדינבורו.

וויליאם הר הפך לעד ותמורת העדות נגד ברק הוא קיבל חסינות מפני תביעה. אחרי המשפט, בינואר 1829, נתלה ברק בפני קהל של אלפים וגופתו הועברה ל... ניתוח פומבי בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אדינבורו.

ללא ספק צדק פואטי.

האם הקבורה הסודית של הארונות נועדה לכבד את הנשמות הבודדות שנרצחו על ידי השניים ומעולם לא הובאו לקבורה? ומי יצר וקבר אותן? האם היה זה צופה במשפט או אולי מקורב לרוצחים? - כנראה שלעולם לא נדע.

מכל מקום, שמונה מהארונות הללו מוצגים היום במוזיאון הלאומי של סקוטלנד ומרתקים את דמיונם של המבקרים.
==========
התוכלו חברים למצוא על הגבעה את המערה הקטנה שבה התגלו ארונות הקבורה הללו?
הטיפוס אינו קשה במיוחד לכל המשפחה, כולל לילדים בגיל בית ספר.

השתדלו להגיע בנעלי הליכה נוחות.

למי שרוצים לשבת, יש בפארק ספסלים.

אפשר להביא צידה וליהנות מפיקניק במרבצי הדשא הרכים והירוקים לאורך כל השנה.

בשל האזורים בפארק שסגורים למכוניות, הביקור הרגלי כאן ייקח זמן.

המעוניינים בטיול משפחתי קל יותר, שקלו לצאת אל צוקי סולסברי (Salisbury Crags) שלמרגלות הגבעה. גם מהם אפשר לראות את המראות הפנורמיים של אדינבורו ובפחות מאמץ.

מבט מקרוב:

ביקור במקום:

זריחה:

מהאוויר:

סיפור ארונות הקבורה המסתוריים ועוד מהמסתורין כאן: