על הפארק עם הפסלים הקומוניסטיים
אחד המקומות המרוחקים מבודפשט של היום הוא פארק הפסלים (Memento Park) של העיר. בפארק הזה הניחו את הפסלים שבעבר היו ממוקמים במקומות החשובים ביותר בעיר והיום איש לא רוצה אותם בסביבתו.
מדובר בפסלים שהללו את המשטר הקומוניסטי בהונגריה וקידמו רעיונות סוציאליסטיים. בעידן הקומוניסטי הם היו פזורים בכל מקום. בסגנון של פיסול סוציאליסטי ריאליסטי ואופייני הם הזכירו ללא הפסקה את שכל כך הרבה הונגרים היו שמחים לשכוח. היו שם פסלי ענק של המנהיגים הקומוניסטיים כמו לנין וסטלין, היו דמויותיהם של ממציאי הסוציאליזם מרקס ואנגלס, חיילי הצבא הסובייטי, שהצילו את העולם מציפורניו של היטלר ואיכרים ופועלים מהפרולטריון, שנראו תמיד יפים, נמרצים וחזקים להפליא.
כל אלה הורחקו, עם נפילת הקומוניזם, מהכיכרות ומגני הערים. רבים מהם נותצו לרסיסים, בידי מי שעד אז סבלו מנחת ידו של המשטר הצבוע. זה היה משטר שכפה חיים סוציאליסטיים על הפרט, אבל הוא עצמו נהנה ממנעמי השלטון ומפינוקי העולם הגדול והקפיטליסטי.
"רחוק מהעין רחוק מהלב" - אומרים חכמים על מרחק וקירבה. אולי לכן, אותם פסלים ששרדו את קריסת הקומוניזם, הועברו לפארק מיוחד בקצה העיר, פארק שנקרא "פארק הזיכרון לעידן הקומוניסטי".
באופן רשמי, הפארק הזה נפתח ב-1993 ובו 42 פסלים. הריכוז שלהם ודאי יכול להחזיר כמה מהחששות של המבקרים כאן, אבל האמת היא שהאושר על פניהם של ניצולי הקומוניזם, כמעט וצועק לשמיים. כמה טוב להיות חופשי!
