כנסיית אורסנמיקלה (Chiesa e Museo di Orsanmichele), בעברית כנסיית מיכאל הקדוש, הייתה בעבר כנסייה ששימשה בעבר כ... אסם תבואה.

בפירנצה של ימי הביניים, עמדו הדת והמסחר בקשרים הדוקים ביניהם. מכאן שהכנסייה הזו מדגימה היטב את הקשר ההדוק שבין הגילדות השונות של בעלי המקצוע בפירנצה והכלכלה בה ובין הדת והכוח בעיר.

ההיסטוריה הזו מסבירה את הייחוד של המבנה המרובע והלא רגיל של בניין הכנסייה, כמו גם את נוכחות פטרוני הגילדות, הם פסלי הקדושים שבחזית הכנסייה.
במוזיאון שבכנסייה ניתן לראות יצירות משל טובי אמני הפיסול של הרנסאנס. הפסלים הללו משובצים בתוך גומחות המאפיינות את הכנסייה ונמצאות בחזית שלה.

כל אחד מפסלי הקדושים הללו הוזמן מפסל אמן מפורסם אחר. בכל פסל כזה מוצג פטרון אחר, המייצג את אחת הגילדות החשובות בפירנצה.

גילדות הן מעין איגודים מקצועיים - כל גילדה מאגדת בעלי מקצוע מתחום זהה. יש גילדה של סוחרי ירקות, גילדה של חייטים, חקלאים, סנדלרים, ייננים, אופים וכדומה.
כנסיית מיכאל הקדוש נוסדה בשנת 1337, בסמוך לשוק התבואה המקומי, בתור קפלה של מנזר בנדיקטיני. היא הוקדשה אז לרב המלאכים מיכאל, סן מיקלה.

בהמשך המאה ה-14 היא הפכה לאסם תבואה ששימש את גילדות המסחר החזקות והמשפיעות של פירנצה כסוג של מקדש חילוני ומקום מפגש.

לקראת סוף אותה מאה הוסב המבנה שוב לכנסייה, בידי קפלת גילדות המלאכה והמסחר של העיר. לקשתות קומת הקרקע מהמאה ה-13, אלו שבמקור היו לוג'יה של שוק התבואה, הצטרפו גומחות שבכל אחת מהן שיבצו כל אחת מהגילדות השונות של העיר את פסל הקדוש הפטרון שלה.

בשלהי אותה מאה קיבלה על עצמה כל גילדה את המשימה להזמין ולהציב את פסל הפטרון "שלה", שיתפוס את מקומו בגומחות שבחזית הכנסייה. ליצירת הפסלים הללו גויסו אז טובי הפסלים של פירנצה, כולל ענקי אמנות כמו דונטלו (Donatello) וג'יברטי (Ghiberti).

הפסלים שבגומחות הם היום העתקי המקוריים, שאותם אפשר לראות במוזיאון של אורסנמיקלה שבקומה השנייה ובמוזיאון הברג'לו (Bargello) שבעיר.
הכניסה למוזיאון חינם.

מבט מקרוב:

בלוגרים:

הדרכה: