בירת אזרבייג'ן באקוּ (Baku) היא העיר הגדולה ביותר מבין ערי הקווקז. העיר שרבים מכנים ”דובאי של הקווקז” היא העיר העשירה והגדולה ביותר באזרבייג’ן ובקווקז כולו.

ממגדלי הלהבה המלהיבים, דרך מרכז אלייב המקומר, קניון דניז שמזכיר את האופרה בסידני וטיילת חוף השואפת להיות הארוכה בעולם, בירת רפובליקת אזרבייג'ן והעיר הגדולה בה מדגימה עוצמה ועושר ומלאה שאיפות. בלילה מואר קו הרקיע של העיר, כשהמבנים הגרנדיוזיים והחדשניים שלה מוארים בשלל צבעים, מסכי וידאו עצומים ותאורה מנצנצת ומרהיבה.

לצד הקידמה והעתיד מציעה העיר המודרנית הזו גם שלל אתרים ומוזיאונים המציגים את העושר התרבותי וההיסטורי שלה. מקסבות עתיקות ועד בניינים גבוהים, השולטים על קו הרקיע של העיר, באזור הסובייטי שלה.

כי לא פחות מהאש שבאזור, בערה כאן גם רוח האדם. ב"עיר הרוחות", כינוי שבאקו קיבלה על שום הרוחות החזקות הנושבות בה מהים הכספי, אפשר לחוש את האש והרוח במוזיאונים שהוקמו בתקופת השלטון הסובייטי ומרוכזים בחלק החדש של העיר, שנבנה באותה תקופה.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית באקו.
אזרבייג'ן, "ארץ האש" הקווקזית, היא ארץ שבה בוקעים גז ואש בנדיבות ממעבה האדמה.

כבר בתקופת האבן ישב כאן האדם הקדמון. הוא הותיר אחריו כאן אתרי תרבות קדמונים, עם אלפי ציורי סלע פרטניים, המספרים על חייו בסביבה.

בעבר השתמשו כאן בגז הבוקע בטבעיות מהאדמה כדי להדליק מדורות, להעביר הודעות ולתקשר בין הכפרים.

רבות מהתופעות שעליהן גאוות האזרים קשורים באש. אם זה הר האש, דרך מקדש האש הזורואסטרי ואפילו מגדלי הלהבה המודרניים - אין ספק שהאזרים הם אנשי האש של העולם.

בכל חצי האי הזה אפשר למצוא לא מעט מבצרים מהמאה ה-14, מהימים שבהם באקו הייתה עיר מרכזית על דרך המשי העתיקה. בבאקו העתיקה ניתן למצוא רבים מהחאנים של אותה תקופה, פונדקי הדרכים לשיירות.

במהלך ההיסטוריה שלה הפכה אזרבייג'ן מממלכה עתיקה לטריטוריה טורקית עות'מנית, נכבשה והפכה במאה ה-20 לחלק מברית המועצות וכשזו קרסה היא קיבלה את עצמאותה ונשלטת בשלטון אוטוריטרי.

אבל למזלה היא זכתה ב-1848 להיות הראשונה בה נחפר נפט בעולם. כאן נמצאת באר הנפט הראשונה שנקדחה אי-פעם ועד היום אזרבייג'ן נחשבת לאימפריית הנפט של הקווקז. בתוך באקו תראו אינספור אסדות קידוח שואבות נפט מהאדמה, לא פעם ממש ליד מבנה מגורים.
באקו נמצאת בקצהו הדרומי של חצי האי אפשרון (Abşeron), בצדו המערבי של הים הכספי. את אזרבייג'ן, שעל חופי הים הכספי, כינו הפרסים "עיר הרוחות", על שום הרוחות החזקות שמייצר בה הים הכספי.

באקו עצמה, בירת אזרבייג'ן והעיר הגדולה בערי הקווקז, שוכנת על חוף הים הכספי. שלושה חלקים יש בה למעשה. ראשונה היא העיר העתיקה, אחריה העיר החדשה, שהחלו לבנות אחרי שגילו נפט באזרבייג'ן. ואחרונה היא העיר הסובייטית, שנבנתה בתקופה בה שלטה בה ברית המועצות. בין לבין משובצים בנייני היוקרה החדשים והעתידניים שנבנים בעיר בעשורים האחרונים.

באקו היא בקודקוד של ארזרבייג'ן כולה, ארץ שמציעה למבקרים בה חלק מהנופים היפים שיש, בעיקר ברכס הרי הקווקז הגבוה, אך גם בקווקז הנמוך.

באקו היא בירתה ה"מעושרת" של אזרבייג'ן ואחת הערים העשירות בעולם. חלק ממדינה עשירה במשאבים טבעיים, ששכבה דקה יחסית בה נהנית מהפירות הכלכליים של ההצלחה האנרגטית והפיננסית שלה.

אזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית פתוחה וסובלנית. בבאקו תחוו עיר שוקקת חיים לכל אורך שעות היום. למעט משרדי הממשלה כאן, האתרים בה פתוחים שבעה ימים בשבוע.

אבל הסיפור התרבותי של אזרבייג'ן מתחיל הרבה לפני שהתגלה בה נפט או שאימצה את האיסלאם. בימי קדם הייתה האמונה של התושבים כאן ממוקדת באש. לאחר שלמדו להדליק אש, הם התפללו אליה ודמיינו שכל מה שקורה בעולם הוא בזכות אותה אש. מכאן תקבל אזרבייג'ן את שמה שפירושו "ארץ האש". כך תמשיך האהבה והאמונה באש ותוביל אותם עד לימינו אנו, בהם נבנים בה מגדלי הלהבה, הדומים ללהבות אש עצומות.

כבר בנחיתה וביציאה אל הטרמינל בשדה התעופה יבלטו הניקיון ומהיוקרה של העיר הזו. אבל באקו, עם לוק של פריז, יומרות של דובאי, אוכל פרסי, זיכרונות סובייטיים וארומה טורקית, היא אולי קצת הכל, אבל בכל זאת עדיין היא.

כי חלק מהקסם של בירת אזרבייג'ן נעוץ בניגוד שבין דת שמרנית וחילוניות מתקדמת, בין פאר לפשטות, בין היוקרה והפאר של רחובות באקו, שנראים אולי אירופאים אבל השמות שלהם, כמו עזיז אלייב או ניזאמי, הם אקזוטיים ולא שגרתיים בנוף השמות של רחובות פאר אחרים בעולם.

ביציאה מהאזורים שתיירים מסתובבים בהם, תכירו רחובות פחות נוצצים, שאפרוריות מסוימת תחליף בהם את הנקיון, הצבע, העיצוב והיוקרה.

אבל מי שעשתה את האקזיט שלה משאיבה מואצת של "הזהב השחור" של הנפט והגז שבאדמתה, רוצה להפוך למשאבת התיירים של העולם המערבי. אחת הדרכים לכך היא ליצור עולם מסקרן ומלהיב שמערב אדריכלות היפר-מודרנית, עם אקזוטיקה והיסטוריה מסקרנת, טבע מרתק וכמובן גם תרבות ואוכל טוב.

כי באקו היא בירה של מדינה שאפתנית, המדגמנת עושר ועוצמה לא מוסתרים. זו חברה שכמעט כל תושביה הומופובים אבל היא מקיימת ללא בושה מצעדי גאווה. שאסור בה להתנשק בפומבי אבל צעיריה שותים אלכוהול בגלוי וללא פחד. זו מדינה שרוצה להיות נסיכות נפט אירופית מוסלמית ומבחינות רבות זה בדיוק מה שהיא.

החודשים הנוחים ביותר לביקור כאן הם החל ממאפריל ועד נובמבר.
כניסה מישראל לבאקו באזרבייג'ן מחייבת ויזה תקפה. הקציבו לכך כמה עשרות דולרים ו-2 תמונות פספורט.

התהליך הוא פשוט ואפשר להשלים אותו באתר האינטרנט הממשלתי של המדינה, או בשדה התעופה של באקו, עם דיילים מקומיים שמסייעים בכך.
+994
קבעו מראש את המחיר עם נהגי המונית ואת תתמקחו יותר מדי.
בבאקו המים נחשבים מתוקים אבל מחוץ לעיר הבירה מומלץ לקנות בקבוקי מים סגורים.
המטבע המקומי נקרא מאנאט. ראו למטה קישור למחשבון של Manat לדולר.
לא כל האזרים אוהבים שמצלמים אותם. בקשו רשות לפני שאתם מצלמים.
בהשוואה למערב, המחירים בבאקו אינם יקרים. גם אם במוצרי יבוא הם אינם זולים מדי, במוצרים המקומיים הם נמוכים עד נמוכים מאוד ביחס למערב.

באזרבייג'ן מקובל להתמקח לפני הקנייה ואיש לא יראה בזה בעיה.
גם בתחום הקניות באקו מחברת בין מזרח למערב. שווקים עממיים לצד קניוני פאר ובתי אופנה יוקרתיים, רשתות בינלאומיות ומותגים בסמוך לחנויות שטיחים ועתיקות.

קניות שוות תוכלו לעשות באחד הקניונים הגדולים או ברחוב ניזאמי (Nizami), רחוב הקניות המרכזי שעובר במרכז העיר.

אוכל ומוצרי מזון זולים כאן מאוד ונמכרים בסופרמרקטים הגדולים או בשווקים.

שימו לב, הוצאת כלי כסף, כלי נחושת ושטיחים מאזרבייג'ן מחייבת קבלת תעודת "שהדת נעמה" (SHAHADAT NA'AME), המאשרת הוצאה של פריטים מהמדינה. חשוב כדי להימנע מקנסות, עיכובים ואף מאסר.
האוכל באזרבייג'ן די קרוב למטבחים השכנים של איראן וטורקיה וגם למטבחי ערב. האוכל האותנטי במטבח האזרי יכלול מרקים מעולים, ממולאים למיניהם, קבב מבשר כבש או נתחי עוף המוגשים על לאפות דקיקות, עלי גפן המכונים כאן "דולמה" וגבינות טעימות.

לצד שיפודי בשר על הגריל, או דגים טריים מהים הכספי, על שולחן האוכל האזרי העממי יוגשו בדרך כלל תבשילים תורכיים ופרסיים. לצידם יונחו לאבאש, עלי גפן וסלטים משובחים עם חצילים, סלק ושלל עשבי תבלין.

על השולחן של המסודרים יככב ללא ספק המעדן והכוכב הקולינרי המקומי הקוויאר השחור. אזרבייג'ן היא ממובילות העולם בהפקתו.

הארוחות מסתיימות לא פעם בסורבה עם מי ורדים או במיץ רימונים מתוק ונהדר.
טיפים בבאקו ובמדינה כולה הם יוצאי דופן ולא תמיד נדרשים. מצד שני הם יתקבלו בברכה, כמו כל מקום אחר בעולם. טיפ נכון יהיה של כ-10%.
התקעים האפשריים הם Type F ו-C וגם E יתאים להם (ראו למטה קישור עם צילומים).

טעימה מהנסיעה המתקרבת? - הנה סרטון שיציג לכם את העיר במלוא יופייה:

הילוך מהיר:

הדרכה:

אדריכלות:

הארץ:

הטבע של אזרבייג'ן: