האי מוּרָאנוֹ (Murano) הוא אי שנמצא כשני קילומטרים מצפון-מזרח לוונציה. אי זה ידוע במסורת של תעשיית הזכוכית המרהיבה והענפה שהתפתחה בו מאז המאה ה-13 ובמיוחד במהלך המאות האחרונות.

כמו ונציה עצמה, גם מוראנו אינו אי אחד אלא ארכיפלג של שבעה איים קטנים, שחוברו ביניהם באמצעות גשרים שנבנו מעל התעלות. שיטוט נינוח באי יציג לכם את בתיו העתיקים, שחלקם נבנו עוד במאה ה-11.

באי מוראנו חנויות רבות, המציעות מוצרי זכוכית יפים. אפילו בצפייה סתמית בהן, קל להבין כיצד הייתה הזכוכית של מוראנו, ברבות השנים, לשם דבר בכל אירופה ואף זכתה לשם עולמי.

המתעניינים בתהליך הפקת הזכוכית יוכלו לבקר בבתי מלאכה לייצור של כלי הזכוכית, לצפות בנפחי הזכוכית בפעולה ובתהליכי הייצור המסורתי של כלי הזכוכית היפים והידועים של האי.

למי שרוצים לראות דוגמאות לכלי הזכוכית העתיקים שנוצרו במוראנו וללמוד על תעשיית הזכוכית ההיסטורית של האי, מומלץ הביקור במוזיאון הזכוכית (Museo Vetrario) שבאי. כאן תוכלו להתרשם מכמה מיצירות הזכוכית הססגוניות, המפוארות והיפות שתראו בחייכם.
לראשונה יושב האי מוראנו (Murano) על ידי הרומאים. באותם ימים עסקו המתיישבים בו בעיקר במסחר, בדיג ובהפקה של מלח יקר.

את המפגש שלו עם הזכוכית ערך האי מוראנו, כשבשנת 1291 הצטוו כל יצרני הזכוכית של ונציה, לעבור אליו. הסיבה לדרישת השלטונות בוונציה שינטשו את העיר הייתה החשש הגדול משריפות בעיר.

וכך, על מנת להקטין את סכנת השריפות בוונציה, הועברה תעשיית הזכוכית שלה לכאן. די מהר החלו נפחי הזכוכית להתבסס במוראנו ובמהלך המאה ה-14 החל האי מוראנו לייצא זכוכית לכל רחבי צפון איטליה.

במיוחד זכתה תעשיית הזכוכית כאן לפרסום, בזכות המראות שיוצרו כאן וחרוזי הזכוכית שלה.

כשהומצאה במוראנו זכוכית אוונטורין, הפך האי הקטן, למשך תקופה מסוימת, ליצרן הזכוכית הגדול באירופה.

מאוחר יותר, אמני הזכוכית של מוראנו זכו לשם גם בשל הנברשות שהם יצרו כאן.

מאז המאה ה-18, החלה להצטמצם בהדרגה תעשיית ייצור הזכוכית של מוראנו. ועדיין, גם כיום, ייצור הזכוכית הוא עדיין מקור פרנסתם העיקרי של 6,000 התושבים כאן. גם תעשיית הזכוכית עודנה נחשבת לתעשייה העיקרית של האי עד היום ולמי שבעצם מושכת את מרבית התיירים לכאן.

מבט מקרוב אל אי הזכוכית:

שיטוט באי:

אמן בעבודה: