במדינה המיניאטורית, הקטנה ביותר בעולם - מדינת הוותיקן, יש את כל מה שמדינה שמכבדת את עצמה צריכה שיהיה לה: דגל, המנון, ממשלה, תחנת רדיו, חנויות ועיתון.

למדינה גם חוקי דת משלה. שטחה הכולל הוא 400 קילומטרים רבועים ומתגוררים בשטחה פחות מ-1000 אזרחים, כולם אנשי דת. קריית הוותיקן משמשת כמרכז הנצרות הקתולית בעולם. זו גם הסיבה, אגב, שתמצאו בה לא מעט אתרי דת מעניינים להסתובב בהם: בזיליקת סן פטרוס וכיכר סנט פטרוס, גני הותיקן וכמובן הקפלה הסיסטינית.

שלא תבינו לא נכון, על אף שהאפיפיור מהווה מעין "ראש ממשלה" של קריית הוותיקן, השטח הזה כן נחשב חלק מרומא. כמו כן, יש לו לאפיפיור את כל מה שהוא זקוק לו כאן - בית מגורים, כנסיות ומשרדים.
קריית הוותיקן מהווה בית משכן ליצירות אמנות רבות שמאכלסת כיום את אוסף האמנות העשיר ביותר בעולם. בזיליקת פטרוס הקדוש, לדוגמה, מהווה יצירת מופת אדריכלית מובהקת מתקופת הרנסאנס. בקפלה הסיסטינית תוכלו לראות את ציורי הקיר והתקרה, מהמרהיבים שנוצרו אי-פעם. סנדרו בוטיצ'לי, רפאל, מיכלאנג'לו וקוזימו רוסלי הם רק חלק קטן ממגוון האמנים הגדולים והמפורסמים שהשאירו חותם במדינה הזעירה, מדינת האפיפיור, היא קריית הוותיקן. זו גם הסיבה שבשנת 1984 אונסק"ו הכריז עליה כעל אתר מורשת עולמית.
ילדים ישמחו להציץ ובמיוחד להצטלם עם חיילי המשמר השוויצרי של הוותיקן. ניתן לזהותם בבגדיהם הייחודיים, שיש המספרים שהאמן מיכלאנג'לו הוא שעיצב אותם, אבל כדאי לדעת שזו שגיאה. אם כבר, אז דווקא האמן רפאל הוא שהשפיע על בגדיהם. זה לא נעשה ישירות, אלא דרך השפעתו הרבה של רפאל על האופנה בתקופת הרנאסנס בכלל.
בואו ככל האפשר מוקדם, במיוחד בעונה. אחר כך נעשה צפוף עד בלתי נסבל.

קבלו מבט מקרוב על הוותיקן:

ועוד מבט: