בגובה של 2917 מטרים, האוֹלִימְפּוּס (Olympus) הוא ההר הגבוה ביוון. פירוש השם אולימפוס ביוונית הוא "הזורח". ואכן, ההר העצום הזה, שנמצא במחוז תסליה, עורר כבר אצל היוונים הקדמונים הדרת כבוד ויראה.

במיתולוגיה היוונית מצוין האולימפוס כמקום משכנם של 12 האלים האולימפיים. לפי המיתולוגיה היונית הם נהגו לשבת על פסגת האולימפוס, לאכול אמברוזיה וללגום נקטר, משקה האלים, שמבטיחים לאוכלים ולשותים מהם חיי נצח.

הטיפוס לפסגת האולימפוס אינו קל ומיועד רק למקצוענים. המסלול המומלץ למטיילים יוצא מהעיירה המקסימה ליטוכורו (Litóchoro), הנמצא למרגלות האולימפוס, ומגיע עד לפסגת הסקאלה, שם תוכלו לאכול ארוחה חמה. מעבר לנקודה זו נוהגים להמשיך רק מטפסי הרים מנוסים ומצויידים.

אגב, בעולם יש עוד המון הרים שזכו לשם "אולימפוס", כולל בקפריסין, בניו זילנד, טורקיה, טנסי, וושינגטון, יוטה ואפילו על מאדים, שבו זכה ההר הגבוה ביותר והגבוה במערכת השמש לשם אולימפוס מאונט.
שילוב משונה בין אמונות תפלות לאמונה דתית הביא לכך שבמשך אלפי שנים, איש לא העז לטפס על הר האולימפוס. ההימנעות הזו הסתיימה ב-2 באוגוסט 1913, כשמטפסי ההרים הראשונים הגיעו לפסגת המיטיקס, שבראשו של ההר.

בעשורים האחרונים מטפסים אל ההר בכל שנה כ-10,000 איש, אם כי רובם מטפסים עד לאחת מהפסגות שבדרך ורק מיעוט מתוכם מגיע עד לפסגה הגבוהה של המיטיקס.

מרבית המטפסים מתחילים את הטרק, או הטיפוס שלהם אל האולימפוס, בעיירה ליטוכורו (Litóchoro) שלמרגלותיו.
הצמחייה שעל הר האולימפוס עשירה מאד. בפארק הלאומי של האולימפוס ישנם סוגים שונים של בעלי חיים. חיים עליו גם מיני ציפורים נדירים ואף ייחודיים, שלא ניתן לראות במקומות אחרים ביוון. ביניהם ניתן למצוא, למשל, מספר עופות דורסים שביניהם בולטים עזנייה שחורה, חיוויאי, פרס, איית צרעים, בז צוקים, עיט זהוב ועיט גמד.
ליטוכורו (Litóchoro) היא עיירה מקסימה הנמצאת למרגלות האולימפוס וממנה ניתן לצאת למסלולי הליכה באולימפוס. במרכז המבקרים המקומי תוכלו להתייעץ על מסלולים אפשריים ורמות הטיפוס, הציוד הנדרש למסלול שבחרתם ואמצעי הזהירות הנדרשים. בהצלחה!

מבט מקרוב:

וממרומי האולימפוס: