קתדרלת סבטיצחובלי (Svetitskhoveli) הענקית מתנשאת בגאון בלב העיר מצחטה. כאן הוכרזה הנצרות כדת הרשמית של גאורגיה ובקתדרלה זו מתקיימים עד היום הטקסים הכי חשובים של האורתודוקסיה האפיסטולית הגאורגית.

הכנסייה, שנבנתה במאה ה-11, הוכרה בידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. היא נבנתה על חורבות כנסייה עתיקה שניצבה כאן, הושלמה בסוף המאה ה-11 והייתה בנויה מעץ.

כמו הרבה כנסיות מימי הביניים המוקדמים, היא בנויה בצורה של צלב עם כיפה. בנוסף לקברי המלכים שבה, מכילה הכנסייה העתיקה שרידים של פרסקאות מימי הביניים, שנותרו מציורי קיר מקוריים ועתיקים במיוחד.
שום ביקור בכנסיית סווטיצחובלי לא יהיה מושלם מבלי לשמוע את הסיפור של סידוניה, סיפור שמסביר את פשר הקשר הקדום שבין הנצרות הגיאורגית של ימי הביניים ליהדות העתיקה.

הסיפור של סידוניה הוא על אישה יהודיה, שנקברה ממש כאן, במקום בו ניצבת היום הכנסייה. על פי המסורת היא נקברה ביחד עם הגלימה שבה נצלב ישו. את אותה גלימה הביא לגיאורגיה אליאס אחיה.

כעבור זמן מה החל צומח עץ מעל קברה. הוא גדל וגדל והפך לעץ מרשים וחזק. כשהחלו להקים את הכנסייה הראשונה ניסו לכרות אותו. אבל כל הניסיונות הוכתרו ככישלון ולא צלחו. לבסוף, משהסתבר שהעץ מתעקש לחיות, קידשה אותו נינו הקדושה.

ואכן, לזכר העץ העקשן הזה שנצמד לחיים נקראה הכנסייה קתדרלת סווטיצחובלי (או סווטיצ'קובלי Svetitskhoveli). פירוש שמה הוא אכן על שמו "העמוד הנותן חיים".
האגדה מספרת שהאדריכל שבנה את הכנסייה, שמו ארסה קיצה. הוא איבד את ידו. היא נכרתה על ידי המורה שלו, שקינא בו על ההישג של בניית הקתדרלה המדהימה.

אבל גם כך האדריכל לא חי זמן רב ללא היד. זמן מה לאחר מכן הוא הוצא להורג על ידי המלך, שחשק בשורנה, רעייתו היפה.

לזכרו של ארסה קיצה תוכלו לראות מעל העיגול שבקיר הצפוני את התבליט של היד האוחזת באזמל. הכיתוב לידו אומר "לזכרו של אקסה קיצה, מי ייתן ויזכה לסליחה".

מבט מקרוב:

מהאוויר:

בלוגרים:

הדרכה: